נחשי הצפע משילים עורם 

מדינה הפוכה כבר אמרנו.




ישנם מגיבים רבים וטובים בקרב העם בישראל, והם נקראים טוקבקיסטים. בתרגום מאנגלית - משיבים שיחה.

הטוקבקיסט רוצה שקולו ישמע וגם רוצה שפועלו יקודם.

נניח בקורת כנגד :

יועצ"מ - יועץ משפטי לממשלה.

שופט עליון בדימוס.

פצ"ר - פרקליט צבאי ראשי

וכיו"ב.


אבל מאי,

אנחנו חיים במדינה הפוכה, וכך עוקבים ראשי המערכות במדינה אחרי גרורותיהם הבעייתיים והופכים אותם לעושי דברם.


לדוגמה:


במשטרה - מפקד ירוד, קצין או רס"ר המבקש להשיג שליטה על פקודיו ואינו מצטיין בתובנה ויכולת מנהיגותית כדוגמת;

נניח, משה דיין ואריק שרון. הכיצד הוא משיג שליטה ?!


הוא אורב לפקודו ותופס אותו בזמן עוולה, ותמורת קשר השתיקה הוא משיג עליו מעין בעלות.

כך במשטרה, כך בצבא, כך בפרקליטות כך אצל המאפיה.

אבל בעוד שמוסכם על דעת הכול, כי במאפיה, קשר השתיקה הוא מן המקובלות וזוהי דרך ההישרדות , אולי היחידה, בעולם

הפשע, אין אנחנו מוכנים לראותה במשרות של הפקידות הבכירה במדינה ובפוליטיקה.


לא כל שכן בבית המשפט העליון ודומיו.




שיטת השליטה שאפיינה את אדגר הובר, ראש האף.בי.איי, בזמנו, אסור שתהיה נוהגת גם במחוזות החוק במדינה הטריה

המנסה להשיג חוקה, ואולי אפילו בבוא היום, להיכנס לשוק האירופאי המשותף בדומה למדינות מפגרות יחסית אך

מתקדמות מאתנו, כמו רומניה, פולין תורכיה ועוד.


אם במדינה כמו בולגריה, שם שוטר רושם דו"ח על פיסת נייר לא רשמית ולא ממוספרת, ומקבל את הכסף במזומן, ובכל

זאת צפויה בולגריה להיכנס לעידן היורו והשוק המשותף, הרי שהמרחק שיש לשבט הלבנטיני שלנו, מדינת ישראל, לעשות

עוד ארוך הוא מאין כמותו.


אמנם נכון שאין השוטר הישראלי, גם רושם דו"ח וגם מגיש קבלה, אבל שיטת האתנן והשליטה הישראליים המתוחכמים,

מצביעים על רמת התחכום והתיקון הגדול אותו אנו נדרשים לבצע ברמות הבכירות ביותר של מערכות הביקורת של מוסדות

המדינה, שיתישו אותנו עד למאוד.


ונחזור לרישא:

הטוקבקיסט רוצה הנעה של בקורתו, אבל הוא משיג תוצאה הפוכה. תוצאה דומה למה שמשיג עיתונאי חוקר לפעמים.

הוא מפרסם את קלונו של בכיר, וראה זה פלא , הבכיר מקודם בתפקיד ובדרגה, מעין "נזרק" למעלה.



וכך במקום לנקות את האורוות מנחשי הצפע, האורווה מתמלאת בנחשים נוספים, עד כדי סכנה קיומית של הסוסים האצילים.